תיאוריה ופרקטיקה: למי זה משנה?

הפוסט הקודם שעסק בלימודי תרגום גרם לי לחשוב על היחס שבין תיאוריה ופרקטיקה. תרגום, כמו כל תחום מקצועי בחיינו, כולל בתוכו יסודות תיאורטיים ופעולות פרקטיות: מצד אחד ידע תיאורטי על שפה ועל מלאכת התרגום, מצד שני היכולת, הכלים והכישרון לקחת מידע בשפה אחת ולהעביר אותה לשפה אחרת. האם מתרגם טוב חייב להיות מומחה בענייני תיאוריה או שעליו להיות רק פרקטי? האם ללקוח של משרד תרגומים זה משנה בכלל? האם תרגום מעברית לאנגלית יכול להיות איכותי רק אם הוא מתבסס על ידע מעמיק של התיאוריות הלינגוויסטיות האחרונות או שרק התוצאה הפרקטית חשובה?

מנקודת המבט של הלקוח

האדם מן הישוב שמבקש תרגום מעברית לאנגלית של מסמך כשלהו ודאי איננו באמת מתעניין באותו הרגע בהיפותזת ספיר-וורף ובדקדוק האוניברסאלי של חומסקי. כל מה שהוא רוצה זה תרגומים מקצועיים במחיר נמוך ככל האפשר. להמשיך לקרוא

עולם בלי תרגום

דמיינו לעצמכם עולם שבו אין תרגומים; כיצד יראה עולם שכזה? האם הייתם רוצים לחיות בעולם כזה?

עולם בלי תרגום הוא עולם שבו יהיה עלינו להסתפק רק בספרים שנכתבו בשפה שלנו. ללא תרגום לא היינו יכולים לקרוא את הדברים שכתבו משוררים וסופרים בארצות אחרות, לא נכיר מחזות שנכתבו בשפה אחרת. האם היינו יכולים לחיות בלי להבין את מה שאמרו חכמים בארצות אחרות? האם היינו יכולים ליהנות מהידע שיש לנו היום אם לא היה לנו תרגומים של המחקרים של מדענים ברחבי העולם? להמשיך לקרוא