בפוסט הקודם הצעתי כמה טיפים לחיסכון בעלות של תרגום מסמכים בפרט ותרגומים בכלל. בפוסט הזה אני רוצה להסתכל על החיסכון הכספי מזווית אחרת: כיצד שימוש נכון בתרגומים יכול לחסוך לנו כסף ואפילו, בהרבה מקרים, לעזור לנו להרוויח. חשוב לזכור, לפני שקוראים את השורות הבאות, שרווח איננו תמיד נמדד בכסף שנכנס מיידית לכיס שלנו. לפעמים הרווח מתבטא בצורה אחרת ובהון מסוג אחר ולפעמים הרווח הכספי מגיע לא מייד אלא לאחר תקופה מסוימת.

ידע שווה כסף

תרגום הוא מוצר. כשאנחנו משלמים עבור תרגום אנחנו מקבלים מוצר: מידע שאנחנו יכולים להשתמש בו. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה מסביר שיש בעולם כמה סוגים של הון: ישנו ההון הפיננסי המוכר לכולם – כסף ונגזרות שלו – וישנם עוד סוגי הון שאליהם אנחנו מודעים מעט פחות. הון שכזה הוא הידע: ככל שיש לנו יותר ידע – יותר מידע – אנחנו "עשירים" יותר, בעלי הון גדול יותר, כיוון שהידע מאפשר לנו לפעול בצורה טובה יותר ונכונה יותר ולהבין את העולם שבו אנחנו חיים ופועלים. כל מי שיש לו עסק חייב לדעת מה קורה בעולם. אם הוא לא שולט בשפות אחרות, או שהשליטה שלו בהן איננה מספקת, תרגומים מאפשרים לו לשאוב מידע ממקומות אחרים ולא להישאר לכוד בשפה שלו מבלי לרכוש את המידע שמגיע ממקומות אחרים. ברוב תחומי העסקים כיום הידע המיוצר בנוגע להם מגיע בשפות אחרות מלבד עברית ולפעמים גם לא באנגלית: שימוש נכון בשירותי חברת תרגומים יכול לספק לאיש העסקים את המידע שלו הוא זקוק ולהגדיל את הון המידע שלו; משם כבר קצרה הדרך לרווחים כספיים.

טעויות עולות ביוקר

תרגום מסמכים מדויק שנעשה בצורה מקצועית יכול לחסוך לנו טעויות שונות שנגרמות מחוסר הבנה. טעויות שכאלה יכולות לעלות ביוקר רב בין אם מדובר בענייני עסקים ושמאות, ענייני חוק ומשפט או ענייני רפואה ובריאות. כאשר אנחנו שוכרים את שירותיו של מתרגם אנחנו שוכרים את המקצועיות שלו שאמורה לחסוך לנו טעויות שאולי היינו עושים עקב חוסר המקצועיות שלנו והידע הלא מספק שיש לנו בשפה שבה נכתבו המסמכים שלהם אנחנו זקוקים. אמת, מי שמדבר וקורא אנגלית אולי יצליח לתרגם פחות או יותר מסמך חשוב שעליו לקרוא. אבל החיסכון הזה עלול לעלות לו ביוקר אם הוא יעשה טעות שנובעת מחוסר ידע מספיק.

למכור את עצמך

אנחנו זקוקים לשירותי תרגום לא רק בשביל לרכוש ידע אלא גם בשביל לשלוח ידע לאנשים אחרים. פרזנטציה עסקית, מאמר אקדמי או קורות חיים; מדובר תמיד במידע שאנחנו שולחים למישהו אחר ומלבד המידע עצמו הוא נושא עימו משהו חשוב נוסף: הרושם שמקבל המידע יקבל עלינו. אם אנחנו רוצים לעשות רושם טוב על הצד השני – רושם שיכול לגרום לרווח או להפסד כספי! – כדאי לנו לשלם למישהו כדי להבטיח שהרושם באמת יהיה מוצלח.

ניסוח לא נכון, טעויות כתיב ותחביר, משלב גבוה מדי או נמוך מדי, שימוש במילים לא מתאימות וכן הלאה; כיוון שהשליטה בשפת היעד איננה מלאה אנחנו בהחלט עלולים לבצע טעויות כאלה שיכולות ליצור אצל מקבל המידע רושם לא נכון עלינו. התשלום לחברת תרגומים אמור להניב רושם טוב יותר עם כל התוצאות הנלוות שלהן ניתן לצפות.

יהיה מי שיגיד שינה דרך אחת פשוטה כיצד לחסוך כסף על תרגומים: לבחור את החברה הזולה ביותר ולשלם את הסכום הנמוך ביותר עבור העבודה שלה אנחנו זקוקים. אין ספק שהשוואת מחירים לאחר שביקשנו הצעות מחיר הינה צעד חשוב בדרך לחיסכון בהוצאות על תרגומים. עם זאת, לעיתים המחיר הזול גם מסתיר איכות עבודה נמוכה ביחס ישיר למחיר הנמוך. אני רוצה להציע כמה טיפים, מלבד המרדף אחרי המחיר הנמוך ביותר, למי שמבקש להוזיל את העלויות של עבודות התרגום שלהם הוא זקוק.

לדעת מה אתה צריך

הכלל הראשון של החיסכון הוא: אל תוציא כסף על מה שאתה לא צריך. לפני שאנחנו רצים אל חברת תרגומים כדי לבקש ביצוע תרגום מסמכים חשוב לוודא שאנחנו באמת זקוקים בכלל לעבודת התרגום או שהיא מיותרת.

גם בחירת סוג התרגום משפיעה על המחיר: ככל שאנחנו זקוקים לתרגום איכותי ומדויק יותר הרי שהמחיר הנדרש גבוה יותר. לכן כדאי לברר היטב לאיזה תרגום אנחנו זקוקים. לדוגמה: סטודנט שזקוק לתרגום של מאמר לקריאה איננו חייב תרגום אקדמי מלא ומדויק ויוכל אולי להסתפק בתרגום מאמרים שמחירו נמוך יותר.

לדעת כמה אתה צריך

האם בכלל צריך לתרגם את כל המסמך / מאמר / ספר וכן הלאה? תרגום מסמכים מתומחר לפי מילים ואם אין צורך לתרגם כל מילה הרי שעדיף להסתפק בתרגום של החלקים הנחוצים בלבד ולא לבזבז כסף על תרגום מיותר של מילים שלהן אנחנו לא באמת זקוקים. וויתור על תרגום של עמוד יכול להיות מאוד משמעותי.

לדעת מתי אתה צריך

דחייה של הדד-ליין – דהיינו הזמן שבו אתה מבקש שהתרגום יהיה מוכן – יכולה להוזיל את עלותם של תרגומים שכן חברות רבות גובות תשלום גבוה יותר עבודה זריזה יותר. אם אינך צריך את העבודה בדחיפות הרי שמוטב לתת לחברת התרגום יותר זמן ולהוזיל את העלות שלך.

תכנון טוב של העבודה שלך יסייע בצורה משמעותית בסעיף הזה: נסה לתכנן היטב את העבודה שלך כך שלא תהיה בלחץ זמן שגורר, מצידו, צרורך בביצוע עבודות במהירות וממילא עלות תרגום גבוהה יותר. לעיתים אנחנו נלחצים וחושבים שיש לנו פחות זמן ממה שיש לנו באמת; חשוב לשמור על קור רוח ולדעת מה מצב הדברים האמיתי כך שלא נבזבז כסף שלא לצורך.

לדעת עם מי אתה עובד

אם מצאנו חברת תרגומים טובה כדאי להישאר איתה ולנסות לקבל מחיר תמורת כמות. נאמנות יכולה להשתלם ולעיתים ניתן לקבל הצעת מחיר שמבוססת על עבודה לטווח ארוך; הצעת מחיר כזו יכולה להתבטא בהוזלה ניכרת של העלות של התרגום. כמו כן, עבודה עם חברת תרגום קבועה מאפשרת לנו לקבל לעיתים שירותים נוספים במחיר נמוך מתוך היכרות עם העובדים בחברה וכך להרוויח אף מעבר להוזלת העלות של העבודה.

לדעת לקרוא את האותיות הקטנות

הזכרתי שיש חשיבות לקבלת הצעות מחיר ולהשוואת מחירים. כבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה שהחכם עיניו בראשו: הצעות זולות אולי מסתירות באותיות הקטנות של ההצעה הוצאות נלוות ו/או שאינן מתומחרות שייקרו את עלות העבודה.ניתן לחסוך כסף על ידי בחינה מעמיקה של ההצעה כדי למנוע טעויות יקרות.

דבר מוליך לדבר: כתבתי על מכונות תרגום כי מכונות מעניינות אותי – מדע בדיוני וכל זה – ואז פתאום נזכרתי שאני לא בטוח שאני מבין איך בכלל תרגומים מתרחשים. חשבתי קצת, ניסיתי להיזכר בדברים שלמדתי פעם באוניברסיטה, חיפשתי פה ושם, קראתי פה ושם והגעתי למסקנה שאני עדיין לא בטוח איך זה עובד. מסקנה: השפה האנושית זה פלא, מסתורין, משהו מדהים.

איך מתרגמים? התשובה הפשוטה – והמתחכמת – היא ששולחים את הטקסט שאותו צריך לתרגם אל חברת תרגומים כלשהי ותמורת תשלום מקבלים בחזרה כמה תרגומים שאנחנו רוצים. אפשרות אחרת – עבור מי שבורך בידיעת יותר משפה אחת – היא לתרגם לבד את הטקסט הנתון ולחסוך כסף, אבל לא זמן. אפשר בהחלט לומר שכמו שאנחנו לא מבינים הרבה דברים בחיים שלנו – איך טלביזיה עובדת באמת ולמה המחשב עושה לנו בעיות פתאום – וזה לא מפריע לנו להשתמש בהם, כך גם אין באמת צורך להבין איך תרגומים נולדים ופשוט לחיות איתם. אין לי בעיה עם הגיש הזאת אבל אותי בכל-זאת מעניין לדעת איך אנחנו מתרגמים משפה אחת לשנייה.

בפשטות מדובר בתהליך שיש לו שני חלקים. שלב ראשון: הבנת המשמעות של הטקסט בשפת המקור. שלב שני: העתקת המשמעות הזו אל שפת היעד. פשוט לא? אם זה היה כל-כך פשוט אז כבר היינו ממציאים מכונה שתעשה את זה בשבילנו. העובדה שאין בנמצא מכונות תרגום טובות ויעילות מוכיחה שזה לא פשוט כמו שזה נראה. אם שפה הייתה עניין פשוט הרי שלא היינו זקוקים בכלל לכל מיני תרגומים: היינו מקשיבים או קוראים טקסט בשפה אחרת ומבינים אותו בלי בעיה. אבל למרבה הפלא אנחנו מבינים רק שפה אחת או כמה שפות.

(איך שלא מסתכלים יש פה פלא: מצד אחד אנחנו לא מבינים הרבה שפות אבל מצד שני אנחנו יכולים ללמוד שפות ואז לתרגם משפה לשפה. איזה חלק של הפלא הזה הוא מופלא יותר?)

אפשר לתהות כמובן למי בכלל אכפת איך תרגומים עובדים. הסיבה שהשאלה בכל-זאת משמעותית וחשובה – ולא רק לאנשים סקרנים שרוצים להבין אילך עובד העולם – היא שכדי להיות מתרגמים טובים, להבין כיצד ניתן לקבל תרגומים טובים ולהכיר את מגבלות התרגום, חשוב להבין כיצד הוא נעשה, על איזה עקרונות הוא פועל ומה המנגנון שמניע את מלאכת התרגום. מובן מאליו שניתן לפנות לחברת תרגומים ולקבל תוצאות גם אם הלקוח לא יודע מה זה סמיוטיקה ולוקליזימים. אבל מי שרוצה להיות מתרגם טוב באמת ומי שרוצה לדעת כיצד לשפוט את התרגומים שהוא מקבל צריך להכיר את התחום כמו שמכונאי מכיר את כלי העבודה שלו מצד אחד ואת כל המרכיבים של המנוע מצד שני.

כדי שהפוסט לא יתארך לו לנצח אני לא אנתח כעת את השפה האנושית ואת יכולת הדיבור האנושית – שני דברים שונים ולא דבר אחד בעל שני פנים, וגם זה דורש הרחבה. העובדה שאנחנו מצליחים להבין שפות זרות ולהעתיק (במובן של תזוזה דהיינו העברה ממקום למקום) משמעות משפה אחת לשפה אחרת היא עובדה קיימת שאנחנו חיים איתה ונהנים ממנה. איך זה עובד באמת? זה כבר עניין אחר.

פוסט על מכונת תרגום יש להתחיל באזהרה: אף פעם אל תתנו למכונה עבודת תרגום כיוון שעוד לא הומצאה המכונה שיכולה לעשות את זה בצורה טובה. יש הרבה דברים שמכונות יכולות לעשות הרבה יותר מבני אדם – למשל קפה – אבל תרגומים לא נכללים בקטגוריה הזו. אם עוד לא ניסיתים להריץ טקסט במכונת תרגום ואז לקרוא את התוצאה הרי שעוד לא נהניתם מאמצעי הבידור מספר אחת שהאינטרנט מספק לנו.

כעת, אחרי שאמרתי את זה, אפשר להמשיך.

כאשר מדברים על מכונות תרגומים חשוב לעשות הבחנה בין שני סוגים של מכונות: מכונות שמתרגמות מילים בודדות ומכונות שמתרגמות טקסטים שלמים. מכונות שמתרגמות מילים בודדות, שמוטב לכנות אותם מילונים אלקטרוניים או משהו דומה, נמצאות בשימוש נרחב גם אצל מתרגמים מקצועיים וגם בקרב חובבים. ישנן כמה תוכנות מעולות שמציעות לנו תרגום והגדרות למילים בודדות ואף לביטויים בשפות שונות והן עושות עבודה לא רעה ואפילו טובה בחלק מהמקרים. הבעיה עם מכונות תרגום מתחילה כאשר מנסים לתרגם בהן טקסט שלם.

באינטרנט ניתן למצוא כל מיני אתרים שמציעים תרגום – ואפילו בחינם! – של טקסטים משפה מקור אחת לשפת יעד אחרת. הבעיה היא שהתוצאה המתקבלת איננה טובה. במקרה הטוב ניתן לקבל תרגום כללי של גרעין המשמעות של הטקסט. במקרים גרועים, ושכיחים יותר, מקבלים טקסט חסר משמעות שיכול לשמש כשעשוע או כיצירה סוריאליסטית. לא מעט אתרים באינטרנט עלו על הטריק והם מציעים לשעשועם של הגולשים את שני הסוגים הללו של טקסטים שתורגמו על-ידי מכונות תרגום. יש בכך שירות לא רע לגולשים משועממים או סקרנים (וזה לא תמיד אותו הדבר) אבל זה לא ממש עוזר למי שזקוק לתרגומים אמיתיים, מדויקים ואיכותיים.

אין זה אומר שלא ניתן להיעזר במכונות תרגום. כפי שכבר ציינתי מקודם, מילונים אלקטרוניים יכולים לעוזר לביצוע תרגומים אם מסתפקים בחיפוש של מילה אחת או ביטוי נפוץ. גם מכונות תרגום יכולות לסייע אך רק בתנאי שהן משולבות עם עבודה של יצור אנושי. ניתן למשל לבצע תרגומים באמצעות המכונה ואז לעבור עליהם ולערוך אותם. עם זאת מדובר בתהליך מסורבל ונדמה שלרוב נוצרת כך יותר עבודה עבור המתרגם.

חוקרים שונים מציעים הסברים שונים לחוסר היכולת של מכונות תרגום לבצע תרגומים איכותיים. תהליך ההבנה של משפט ושל טקסט – בין אם הוא נאמר לנו ובין אם הוא כתוב – מורכב מהבנה לא רק של המילים שבהם נעשה שימוש אלא גם מהבנה וההכרה של ההקשר שבו המילים נאמרות. המשמעות של משפט איננה מתמצה במילים שבו אלא היא מורכבת מהיחס בין המילים, המשמעות התרבותית שלהם, המשמעות שלהן בהקשר מסוים וכן הלאה. מכונות תרגום שפועלות כמו המוח האנושי עדיין לא פותחו; בין השאר גם כי אנחנו בעצמנו עדיין לא מבינים לחלוטין כיצד פועלת השפה האנושית.

ישנן מכונות תרגום שמציעות שירותי סיוע למתרגם ולא מתיימרות להחליף אותו. כך ניתן למצוא תוכנות ששומרות בזיכרון שלהן תרגומים קודמים של הכותב ומציעות לו הצעות תרגום בהתאם לזיכרון הנצבר של התוכנה. נאלץ להסתפק בכך עד היום שבו תומצא מכונת תרגום אמיתית שתגרום למתרגמים רבים לאבד את עבודתם.

כשאתם ניגשים לבחור חברת תרגומים ישנם, קרוב לוודאי, כמה וכמה שיקולים שמנחים אתכם בבחירה של החברה שתזכה בכסף שלכם תמורת מתן שירותי תרגום. מעניין לראות כיצד אנשים שונים מעניקים משקל שונה לפרמטרים שונים כאשר הם ניגשים לבחור חברת תרגומים. הבה נבחן, לדוגמא, את המשקל שאנשים שונים נותנים מצד אחד למקצועיות של החברה ומצד שני לאיכות שירות הלקוחות שלה.

אין ספק שלאיכות התרגום צריכה להיות חשיבות עליונה כאשר פונים אל חברת תרגומים: מה הטעם לשלם תמורת תרגום אם הוא איננו מקצועי והיה ניתן לקבל את אותה תוצאה בחינם באמצעות תוכנות תרגום חינמיות ברשת? מובן מאליו גם שאיכותם של תרגומים יכולה להיות ברמות  שונות: מהרמה הבסיסית של תרגום נכון אך בעל איכות לא גבוהה ועד תרגומי איכות מבריקים שעומדים מעל כל השאר. השאלה, אם כן, איננה אם אנחנו רוצים תרגומים איכותיים; השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים שהם יהיו איכותיים  וכמה אנחנו מוכנים לשלם תמורת האיכות הזו.

התשלום אינו נמדד אך ורק בסכום שאותו אנחנו משלשלים לכיסיה של חברת תרגומים כלשהי. התשלום גם נמדד בכמות הוויתורים שעליכם לעשות לאותה חברה. האם אתם מוכנים לקבל עיכובים בקבלת העבודה שהזמנתם? האם אתם מוכנים לקבל חוסר גמישות מצד החברה המבצעת? האם אתם רוצים שהשירות יכלול גם אדיבות והקשבה לצרכים שלכם? לעיתים קרובות האיכות עשויה להגיע עם מחיר נוסף שכולל יחסי אנוש גרועים, חוסר סבלנות וחוסר גמישות. לעיתים האיכות היא גבוהה אך החברה שמעניקה לכם את השירות איננה רוצה – או איננה יכולה – ללכת לקראתכם בעת הצורך או לעשות מאמץ מיוחד במידה ואתם זקוקים לו.

מצד שני יש גם בעיה עם יחסי אנוש טובים מדי. לעיתים ניתן למצוא חברת תרגומים שעוטפות את חוסר המקצועיות שלהן בעטיפה של חיוכים, נחמדות ויחסי ידידות. חברות תרגומים שיודעות שאינן יכולות להציע תוצאות איכותיות במיוחד מסתירות זאת מתחת למעטה של חיוכים כדי שהלקוח לא יבחין בכך שאיכות העבודה איננה מושלמת. כאשר הוא מגלה שהאיכות איננה טובה הוא עשוי להימנע מעימות: כיצד אפשר להיכנס לעימות עם אנשים כל-כך נחמדים וכל-כך חייכניים? כך מהווה למעשה שירות לקוחות טוב מסווה לאיכות נמוכה של תרגומים ושכרו של הלקוח יוצא בהפסדו.

ככלל, צריך לזכור שיחסי עבודה הם יחסי עבודה: אין צורך שתיווצר ידידות עמוקה בין הלקוח לבין החברה שמספקת לו שירותים. למעשה, במידה מסוימת, מומלץ לשמור על ריחוק מסוים מנותן השירות כדי שיהיה ניתן להתעמת איתו בעת הצורך. מצד שני על חברת תרגומים שמבקשת לתת שירות טוב להקפיד על שירות לקוחות איכותי שמבוסס לא על נחמדות וחיוכים אלא על שירות תקין ויעיל. אם ניתן גם להוסיף חיוך לתוך העסקה אין בכך פגם אך כדאי מאוד שהחיוך לא יבוא על חשבון איכות העבודה ואיכות השירות.

ישנם ברי מזל שהצליחו למצוא חברת תרגומים שמציעה גם איכות תרגום מעולה וגם שירות לקוחות יעיל ואיכותי. אולי זו אפילו חברה מאירת פנים שנעים מאוד לעבוד איתה. אלה מביננו שאינם כה ברי מזל ממשיכים לחפש את השילוב המושלם בין איכות מקצועית ושירות איכותי.

למידע נוסף: יד שניה

מדי פעם – אם לא לעיתים קרובות מדי – אני נהנה להשתעשע במחשבה על מה שצופן לנו העתיד. גם תחום התרגום הוא תחום שעשוי לעבור שינויים בעתיד ומעניין לנסות ולנחש כיצד ייראו תרגומים בעתיד, אם הם בכלל יהיו קיימים. עולים לי בראש שני תסריטים שונים בכל הנוגע לעתיד של תחום התרגום. בתסריט אחד אני רואה עולם עתידי שבו אין יותר תרגומים. בתסריט שני אני רואה עולם שבו אין יותר עבודה למתרגמים.

עולם בלי תרגום

האנגלית הופכת להיות שפה נפוצה יותר ויותר. יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מדברים וכותבים באנגלית, גם במדינות שבהן השפה המדוברת איננה אנגלית. לצד התפשטות האנגלית אנחנו עדים לתופעות מקבילות: שפות רבות – וביניהן גם העברית – מושפעות מהאנגלית, שואלות ממנה מילים וביטויים והופכות דומות לה במידה כלשהי, מי יותר ומי פחות. תופעה נוספת היא תופעת ההיעלמות של שפות שונות ברחבי העולם כיוון שאין יותר אנשים שדוברים את השפות הללו. יהיה מי שיגיד – ויש כבר מומחים או עתידנים שטוענים זאת – שבעתיד העולם כולו, האנושות כולה, תדבר רק שפה אחת משותפת ואילו שאר השפות יידחקו הצידה ואולי אפילו ייעלמו מעל פני האדמה. בעתיד שבו כל העולם מדבר את אותה השפה – ואין זה משנה אם מדובר באנגלית או בסינית או באספרנטו – אין יותר צורך ליצור תרגומים כיוון שכל המסמכים וכל התקשורת ואולי גם כל הספרות והתרבות נוצרים מראש בשפה המשותפת. כך נוצר עולם בלי תרגומים – עולם שבו כולם מדברים את אותה השפה ולכן אין להם צורך כלל וכלל בחברות תרגום, טובות ככל שתהיינה.

עולם בלי מתרגמים

יודעים מה דג בבל? עבור מי שלא קרא את סדרת המדע הבדיוני הקלאסית מדריך הטרמפיסט לגלקסיה נספר שמדובר בהמצאה פרי מוחו המבריק של הסופר האגדי דאגלאס אדאמס. מדובר בדג שקיים על פלנטה רחוקה שיכול לתרגם כל שפה שבעולם לשפתו של האיש – או הייצור – שמכניס אותו אל תוך תעלת האוזן שלו. כך מאפשר דג בבל לכל אחד להבין כל שפה מבלי שהוא ייאלץ ללמוד אותה או להיעזר בשירותי תרגום מכל סוג שהוא. ברור לכולנו שייתכן שיום אחד המדע יצליח לפתח מעין דג בבל שכזה: מכשיר מסוג כלשהו שיאפשר לכל אחד לא רק להבין כל שפה שהיא שהוא שומע אלא גם לקרוא כל שפה כתובה ולהבין אותה גם בלי תרגום. במידה ויומצא המכשיר הזה הרי שנחיה בעולם שבו אין תרגומים מהסיבה הפשוטה שהם אינם נחוצים יותר. לחברות תרגום לא תהיה יותר עבודה והרבה מתרגמים יישארו בלי עבודה.

ניתן לצפות שלפחות בשלבים הראשוניים המכשיר הזה יקר במיוחד. לכן תהיה תקופת מעבר ארוכה שבה אנשים שידם אינה משיגה לרכוש את מכשיר התרגום האוניברסאלי ימשיכו להזדקק לכל מיני תרגומים ולכן חברות תרגום לא יפשטו את הרגל תיכף ומיד. כך או כך, בין אם העולם ידבר רק שפה אחת ובין אם יומצא מכשיר התרגום האוניברסאלי, חברות תרגומים צריכות להכין את עצמן לעתיד לא כל-כך רחוק שבו כבר לא נזדקק לשירותים הטובים, אם כי לא תמיד זולים, שהן מספקות לנו בימינו.

יש הרבה סיבות להימנע מקריאת תרגומים של ספרות ובכל זאת רובנו מעדיפים לקרוא ספרות מתורגמת ולא לשבור את השיניים של המוח על קריאת היצירה בשפת המקור. לתרגם חוזה משפטי אולי איננה מלאכה פשוטה שכל אחד יכול לבצע אבל מדובר בסופו של דבר בפעולה טכנית שניתן לבצע אותה בהתאם לכללים פשוטים וברורים. הדבר נכון גם לגבי סוגים אחרים של תרגומים: רפואיים, אקדמיים וכן הלאה. תרגומים ספרותיים, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. כדי ליצור תרגום טוב ליצירה ספרותית לא די בהכרת שפת המקור ושפת היעד. יש צורך גם בכישרון ספרותי.

ממסמך משפטי אנחנו לא מצפים שהוא יהי מעניין. ממאמר אקדמי אנחנו לא מצפים שהוא יהיה פיוטי. תרגומים מעשיים שכאלה, למרות שלא מדובר בעניין של מה בכך, אינם דורשים את הנשמה היתרה שיש בתרגום של יצירה ספרותית. אמת, ישנם תרגומים לספרים שונים שאינם דורשים מאמץ רב: מותחנים רדודים ורומנים רומנטיים לא דורשים הרבה כישרון ספרותי מהמתרגם כמו שהם לא דורשים הרבה כשרון מהכותב עצמו. אמת, מתרגמים טובים באמת יעניקו איכות מיוחדת אפילו לחוזה משפטי או לחוות דעת רפואית. אבל על פי רוב הכישרון הספרותי שמור ליצירת תרגומים של יצירות ספרות, בתנאי שהיצירות נכתבו על-ידי כותבים בעלי כשרון ספרותי.

האם לא עדיף לקרוא את היצירות בשפת המקור? על פניו זה נשמע (או נקרא) הגיוני. כך ניתן לקרוא את מה שכתב הסופר בשפתו שלו בלי התיווך – שאיננו חסר השפעה, כידוע לכולנו – של המתרגם, מוכשר ככל שיהיה. תרגומים אף פעם אינם זהים למקור ומשהו אולי אובד בדרך. ישנם אמנם תרגומים לעברית שנחשבים ליצירת מופת (לדוגמא, תרגומו של עמנואל לוטם לספר המדע הבדיוני הקלאסי חולית.) אבל על פי רוב תרגומים יהיו תמיד מעט חסרים יחסית ליצירת המקור.

אלא שקשה לצפות מאיתנו ללמוד את כל השפות שבעולם כדי שנוכל לקרוא כל יצירה ספרותית בשפת המקור. כך יהיה עלינו ללמוד איסלנדית ואסטונית, בנגלית והינדית ועוד עשרות שפות שכיחות יותר ופחות. מרוב לימודי שפות לא יוותר לנו זמן לקריאת ספרים וכך כל העבודה שלנון תרד לטמיון. אולי בכל-זאת עדיף להישאר עם תרגומים ולהוציא את זמננו הפנוי על קריאת תרגומים של ספרות מרחבי העולם במקום להוציא על למידת שפות אקזוטיות.

סיבה נוספת להעדפת תרגומים על פני שפת המקור היא שרובנו קוראים בעברית יותר מהר מאשר בשפות אחרות. מניסיון אישי אני יודע שהמהירות שבה אני קורא באנגלית איטית בצורה משמעותית מהקריאה שלי בעברית – שפה שבה אני קורא מהר מאוד. תרגומים, טובים יותר או פחות, מאפשרים לי לקרוא במהירות שלה אני רגיל ולא לשרך את עיני בין השורות באנגלית.

אולי בסופו של דבר מדובר גם בעצלות. קריאה בשפת האם היא עניין פשוט יותר עבור רובנו ומלאכה שדורשת הרבה פחות מאמץ מקריאה בשפה זרה. אפשר לומר בשבחי העצלות הזו שהיא מספקת עבודה להרבה מתרגמים בארץ. מה היו עושים כל המתרגמים הללו אם כולנו היינו קוראים רק ספרות בשפת המקור? הם היו נאלצים להסתפק בתרגום חוות דעת משפטיות, ספרי הדרכה ומפרטים טכניים של מכוניות, לא עלינו.

אם ממש רוצים ניתן לחלק תרגומים לשני סוגים: תרגומים ספרותיים ותרגומים מקצועיים. הסוג השני, נפתח דווקא בו, משתייך לעולם המעשה ונכללים בו כל אותם תרגומים שזקוקים להם אנשים שונים וארגונים שונים במהלך החיים המקצועיים: רופאים, משפטנים, אקדמאיים וכן הלאה. הסוג הראשון, שבו עוסק הפוסט הזה, כולל תרגומים של ספרים, שירים ומחזות ומשתייך לעולם האמנות. עם זאת יש לסייג את האמירה האחרונה כיוון שתרגום של יצירות ספרותיות איננו רק מעשה אמנות וגם הוא מהווה חלק מעולם העסקים המקומי והבינלאומי.

סופרים ישראלים יודעים זאת מראש או שהם מגלים את זה רק לאחר שהם סיימו לכתוב את הספר הראשון שלהם: קהל הקוראים המקומי איננו גדול מספיק וקשה להתפרנס ממכירת ספרים בארץ. סופרים רבים חולמים על היום שבו הספר שלהם יתורגם לשפה אחרת ויזכה לקהל קוראים בארצות אחרות. תרגומים של יצירות ספרותיות מעברית לשפות אחרות נפוצים לצדי, גם אם הם לא מביאים עימם את ההצלחה הבינלאומית המקווה. כיום, החוזה הסטנדרטי בין סופר ובין הוצאה מותיר את הזכויות על תרגומים לשפות אחרות של הספר בידי הסופר עצמו. על פי רוב ההוצאות אינן מעוניינות לקחת על עצמן את מלאכת התרגום של ספר, מצליח ככל שיהיה, מעברית לשפות אחרות. לכן יצירת תרגומים לספר שלו מוטלת על הסופר עצמו.

כיום פועל בארץ המכון לתרגום ספרות עברית שמטרתו יצירת תרגומים של הספרות העברית החדשה כדי להפיץ אותה בחוץ-לארץ. המכון הוא מוסד ממשלתי והוא איננו מתרגם כל יצירה ספרותית שיצאה בארץ אלא רק חלק קטן ממנה בהתאם לקריטריונים שונים ולא תמיד ברורים. לגבי ההצלחה של המכון אין דעה אחידה: יש מצביעים על הצלחות של סופרים ישראלים שהושגו הודות ליצירת תרגומים בידי המכון. אחרים טוענים שהמכון איננו עושה את מלאכתו כהלכה. משרד החינוך והתרבות הודיע בשנה שעברה שתוקם קרן חדשה שתתמוך ביצירת תרגומים של ספרות ישראלית. האם מדובר ביצירת גוף מתחרה למכון? גם כאן הדעות חלוקות.

סופר שמעוניין שספרו יתורגם לשפות זרות ומבקש לפנות לכיוונים אחרים יכול לפנות אל השוק הפרטי. תמורת תשלום ניתן כיום לקבל תרגומים מקצועיים גם של ספרות יפה. מובן שמדובר בהוצאה כלכלית לא פשוטה, במיוחד עבור סופרים שגם ככה לא נהנים ממשאבים כספיים בלתי מוגבלים, בלשון המעטה. ישנם כמה סוכנים ספרותיים בארץ שעשויים לקחת עליהם את העלות בתמורה לאחוזים ממכירת הספר בחוץ-לארץ אבל זאת רק בתנאי שהם משוכנעים שלספר יש אכן פוטנציאל כלכלי.

העלות של תרגומים לשפות זרות, בעיקר תרגומים איכותיים, היא גבוהה ביותר. חשוב לזכור שגם אם יש תרגום לשפה זרה עדיין אין זה אומר שהספר יצא בארץ אחרת. מסלול המכשולים שעובר ספר בדרך להוצאה לאור בארץ עשוי בהחלט לחזור על עצמו כשמבקשים להוציא תרגומים של ספרות ישראלית בחוץ-לארץ. גם במידה והוא עובר את המסלול הזה והספר יוצא לאור בארץ אחרת, עדיין לא כדאי לבנות על התעשרות מהירה: תרגומים לא מבטיחים שהספרים ימצאו לעצמם קוראים בארץ אחרת. על תשומת לב הקוראים – ההולכים ומתמעטים כנראה – מתחרים המוני סופרים עם חלומות גדולים וציפיות עוד יותר גדולות.

ישנה אמירה איטלקית עתיקה שכל מתרגם או מתרגמת מכיר: traduttore, traditore או בעברית: מתרגם, אתה בוגד! כל תרגום, ולעניינו כל תרגום מאנגלית לעברית, מהווה מעשה בגידה ביצירה המקורית כיוון שהוא איננו יכול להיות מדויק באמת. תרגום מאנגלית לעברית מחייב שינוי מסוים של הטקסט המקורי כדי שהוא יהיה ניתן להבנה בעברית. תרגומים הם תמיד העתק של המקור ולא המקור ובהרבה פעמים הם נופלים מהמקור – אם כי ישנם מקרים נדירים שבהם ניתן למצוא תרגומים שעולים על המקור.

אחת מהדרכים שבהם מתרגמים בוגדים ביצירת המקור היא על-ידי צנזור של היצירה המקורית. דוגמה טובה לכך שיכולה להבהיר היטב את העניין היא תרגום מאנגלית לעברית של הספר הקלאסי בן חור. כאשר הוכן תרגום מאנגלית לעברית של הספר הושמט ממנו כל החלק שמספר על הקשר שנוצר בין יהודה בן חור, גיבור הספר, ובין ישו הנצרתי. למעשה, יש יותר מרק תרגום מאנגלית לעברית אחד של הספר והוא זכה לכמה וכמה תרגומים בעברית שכולם השתדלו לשכתב את הספר כדי להעלים ממנו כל זכר לרוח הנוצרית האדוקה שבה נכתב הספר במקור. הקורא העברי שמסתמך רק על תרגום מאנגלית לעברית של הספר כלל איננו מודע לכך שבן חור הופך להיות חסיד של ישו ואפילו, כך נרמז בסוף הספר, מוצא להורג בימי הקיסר נירון כחלק מהרדיפות כנגד הנוצרים הראשונים. בגידת המתרגמים במקרה הזה היא אידיאולוגית ונועדה להגן על תפישת העולם השלטת של החברה שבה מופיעים תרגומים שכאלה.

החוקרת ניצה בן יאיר מציגה דוגמה אחרת של צנזורה שנעשתה במהלך תרגום מאנגלית לעברית של ספרים מפורסמים. לפי ד"ר בן ארי, כאשר נעשה בפעם הראשונה תרגום מאנגלית לעברית של הספר לוליטה של הסופר הרוסי (ואחר-כך אמריקאי) ולדימיר נבוקוב הרי שהושמטו ממנו קטעים ספרותיים רבים כדי להפוך אותו ליותר ארוטי ואפילו פורנוגראפי. הרעיון העומד מאחורי צנזורה הפוכה זו, כפי שמכנה זאת בן ארי, הוא למשוך את קהל הקוראים שאיננו מעוניין בספרות יפה אלא בספרות ארוטית שנקראת ביד אחת. כך נוצרו עוד תרגומים שצנזרו את היצירה המקורית ממרכיבים מאד משמעותיים לה כדי ליצור יצירה שונה לגמרי שתמשוך קוראים מסוג אחר. בגידת המתרגמים ברורה כאן והיא נועדה לענות על שיקולים כלכליים מובהקים ולא אידיאולוגיים.

צנזור במקרים רבים של תרגום מאנגלית לעברית נועד להגן על רעיון ועל תפישת עולם מסוימת על-ידי העלמת מידע מקהל היעד של הקוראים. במקרים רבים כאשר מתרגמים מידע שנכתב באנגלית נערך צנזור של התוכן המקורי כדי להעלים ממנו פרטי מידע שעלולים לערער תפישת עולם מסוימת שעליה מבקש להגן המתרגמים. כיוון שפעמים רבות תרגום מאנגלית לעברית מאפשר לקוראים ישראלים להתוודע למידע שאינו נגיש עבורם בצורה אחרת הרי שצנזור זה משפיע בצורה משמעותית על עיצוב תפישת העולם של הקוראים. בערות היא כוח, כתב ג'ורג' אורוול ברומן הקלאסי 1984. מי ששולט בידע, מי ששולט על זרימת הידע, שולט גם בתודעה של הקרואים. תרגום מאנגלית לעברית יכול, אם כן, להיות אמצעי שליטה על הידע הזמין עבור חלקים גדולים של האוכלוסייה. מי שיוצר תרגומים מצונזרים בוגד בתפקידו של המתרגם: הפצת הידע בעולם.

אנו חיים בדור שרוצה לקבל את כל מה שאפשר בחינם. הרצון הזה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים בחיים ואחת מהסיבות לכך שהוא משותף להרבה מאד אנשים היא שכיום אפשר להשיג הרבה מאד דברים בחינם. מי שהתרגל להוריד באינטרנט סרטים ושירים בחינם עלול לחשוב שאפשר להשיג את שאר הדברים שהוא צריך מבלי לשלם כסף. לכן אם הוא צריך תרגום מאנגלית לעברית של מאמרים אקדמיים, של מסמכים שונים או כל דבר שהוא הוא עשוי לחפש תרגום מאנגלית לעברית שלא עולה כסף. אבל מי שסומך על תרגומים שנעשו בחינם יגלה מהר מאד שדברים שלא עולים כסף לא שווים הרבה. מי שרוצה תרגומים איכותיים צריך לשלם עבורם.

חיפוש באינטרנט מעלה כמה וכמה הצעות שונות לביצוע תרגום מאנגלית לעברית בחינם. ישנן גם לא מעט תוכנות חינמיות שמציעות תרגום מאנגלית לעברית ללא תמורה כספית. מי שיבחר באופציות הללו יקבל תוצאה שיש לה לא מעט שימושים: אפשר להשתמש בה בתור בדיחה משעשעת ופסק זמן מהעבודה הקשה, אפשר לנסות להבין כיצד בדיוק עובדות התוכנות הללו ומהיכן מגיעות התוצאות המוזרות ואפשר פשוט להתענג על טקסט בלתי מובן לחלוטין. תרגומים אלה פשוט אינם שווים הרבה ולכל היותר ניתן להשתמש בהם כדי לקבל רושם כללי ביותר של האמור בטקסט המתורגם. תרגום מאנגלית לעברית חינמי יכול לעבוד ברמת המילה הבודדת אבל ברגע שמנסים לתרגם משפט שלם מגלים עד מהרה עד כמה התוכנות והאתרים הללו שמציעים תרגומים בחינם הינם מוגבלים ביותר.

אפשר להשקיע ולקנות תוכנת תרגום מעט יותר רצינית כמו בבילון שיכולה בהחלט לסייע בהבנה של מילים בודדות ולהיות כלי עזר משמעותי ויעיל בכל הנוגע לביצוע תרגומים. אך גם תוכנה זו איננה מציעה תרגומים מלאים, איכותיים ומדויקים של טקסטים שלמים. מי שבאמת רוצה תרגום מאנגלית לעברית שיהיה מדויק ואיכותי חייב לעשות אחת מהשניים. הוא יכול להשקיע כסף וזמן, ללמוד אנגלית עד שהוא ישלוט בה כמו שצריך וברמה מספקת ואז הוא יבצע עבור עצמו תרגומים במידת הצורך. הדרך השנייה היא לפנות לחברה שמציעה שירותי תרגום מאנגלית לעברית. זוהי אופציה שחוסכת זמן וכסף ומאפשרת ללקוח לקבל תרגומים הרבה לפני שהוא יסיים את לימודי האנגלית שלו.

חברות תרגום מאנגלית לעברית לא מציעות את שירותיהן בחינם. מי שמעוניין לקבל תרגומים איכותיים צריך לשלם כסף. קורה לעיתים, כמובן, שהלקוח משלם כסף ומקבל תוצאה שאינה שווה את ההשקעה שלו. בחירה של חברת תרגומים איננה מעשה קסמים וצריך להשקיע קצת זמן ולנהוג בזהירות לפני שבוחרים חברת תרגומים מתאימה. כאשר מוצאים חברה שכזאת מובטח ללקוח שהוא יקבל תרגום מאנגלית לעברית ברמה הנדרשת לו, בצורה מדויקת ואיכותית.

ייתכן ובעתיד תפותח תוכנת תרגום מאנגלית לעברית שתוכל להפיק תוצאה שוות ערך לעבודתם של מתרגמים מקצועיים. כיוון שהתוכנות המוצעות כיום בחינם או שלא בחינם עדיין אינן יכולות להחליף את המתרגם המקצועי, גם הדור שהתרגל להוריד דברים באינטרנט מבלי לשלם חייב לקבל את העובדה שכדי לקבל תרגום מאנגלית לעברית שיהיה עשוי נכון ולא יראה כמו בדיחה על טקסטים שנכתבו על-ידי רובוט שיכור עליו לשלם תמורת תרגומים.