‫תרגום‬

‫תיאוריה ופרקטיקה: למי זה משנה?‬

‫Moshe‬ — Sun, 29 Apr 2012 16:38:17 +0000

הפוסט הקודם שעסק בלימודי תרגום גרם לי לחשוב על היחס שבין תיאוריה ופרקטיקה. תרגום, כמו כל תחום מקצועי בחיינו, כולל בתוכו יסודות תיאורטיים ופעולות פרקטיות: מצד אחד ידע תיאורטי על שפה ועל מלאכת התרגום, מצד שני היכולת, הכלים והכישרון לקחת מידע בשפה אחת ולהעביר אותה לשפה אחרת. האם מתרגם טוב חייב להיות מומחה בענייני תיאוריה או שעליו להיות רק פרקטי? האם ללקוח של משרד תרגומים זה משנה בכלל? האם תרגום מעברית לאנגלית יכול להיות איכותי רק אם הוא מתבסס על ידע מעמיק של התיאוריות הלינגוויסטיות האחרונות או שרק התוצאה הפרקטית חשובה?

מנקודת המבט של הלקוח

האדם מן הישוב שמבקש תרגום מעברית לאנגלית של מסמך כשלהו ודאי איננו באמת מתעניין באותו הרגע בהיפותזת ספיר-וורף ובדקדוק האוניברסאלי של חומסקי. כל מה שהוא רוצה זה תרגומים מקצועיים במחיר נמוך ככל האפשר.

אבל הלקוח איננו רק לקוח כפי שלפעמים נדמה מקריאת תיאוריות כלכליות ניאו-ליברליות. הלקוח הוא גם אדם חושב ומדבר שמן הסתם תוהה מדי פעם על השפה שהוא עושה בה שימוש, על שפות אחרות ועל שאלות שונות הנוגעות למעבר של מידע שמפה לשפה – מה שנקרא בשפה העברית תרגומים. לכן יש לא מעט אנשים שלא רק מחפשים מידע על איפה ניתן להשיג תרגום מעברית לאנגלית במחיר הנמוך ביותר אלא גם מה זה אומר בכלל תרגום ומהי שפה: קצת תיאוריה דרושה להם.

יתר על כן, ידע מעט מעמיק יותר יכול לסייע למי שרוצה לבחון את האיכות של העבודה שהוא מקבל וגם לדעת לבחור בצורה יותר טובה ומושכלת את מי שיבצע עבורו תרגומים. תיאוריה, כמו כל ידע, היא כוח ולקוח עם ידע הוא לקוח חכם יותר וחזק יותר.

נשאלת השאלה כעת האם הלקוח צריך לחפש מתרגם עם ידע תיאורטי רחב יותר?

מנקודת המבט של המתרגם

אני מתאר לעצמי שיש לא מעט מתרגמים שאינם יודעים יותר מדי על תיאוריות לינגוויסטיות ועל ההיסטוריה של חקר השפה והם בכל זאת יכולים לספק ללקוחות שלהם תרגום מעברית לאנגלית שיהיה איכותי מאוד ואפילו לא יקר. עם זאת ידע תיאורטי יכול בהחלט לסייע למתרגם להפיק עבודה טובה יותר ואולי גם במהירות גבוהה יותר.

למה הדבר דומה? לכל בעל מקצוע שצריך להשתמש בכלים כדי לעשות את העבודה שלו. ככל שבעל המקצוע מכיר טוב יותר את הכלים שלו וככל שיש לו יותר כלים יעילים הרי שהעבודה שלו תהיה איכותית יותר והוא יוכל לעשות אותה במהירות גדולה יותר, במקרים מגוונים יותר ובאיכות טובה יותר.

ההבנה המעמיקה של שפת המקור ושל שתת היעד, לצד הבנה של מרכיבי התקשורת האנושית מכל הסוגים, מאפשרת למתרגם להפיק תוצר סופי טוב יותר באופן מקצועי יותר. ידע רחב מאפשר לו להתגבר על בעיות שונות שבהן הוא עשוי להיתקל במהלך יצירתם של תרגומים וכך העבודה שלו תהיה קלה יותר.

אפשר בהחלט להתרכז בפרקטיקה שבמלאכתו של המתרגם אבל אין ספק שידע תיאורטי איננו משהו שאפשר לזלזל בו ולו רק בגלל הערך המעשי שיש לו.

‫על לימודי תרגום‬

‫Moshe‬ — Tue, 24 Apr 2012 09:53:36 +0000

בלוג על תרגום איננו יכול להיות שלם ללא כמה מילים על לימודי תרגום.

למה זה טוב?

בצורה כללית ניתן לחלק את אלה הבחורים ללמוד תרגום לשני סוגים: החובבים והמקצוענים.

החובבן הוא מי שמתעניין בשפה, אוהב לחשוב עליה ובה ורצה להבין אותה לעומק. אולי הוא גם אוהב שפות אחרות וייתכן שהוא רואה במלאכת התרגום מעין תחביב מרתק. בשבילו תרגומים אינם מקור פרנסה – או לכל הפחות הם אינם רק מקור פרנסה אלא הרבה יותר מכך; הוא רוצה ללמוד תרגום מתוך אהבה.

המקצוען לעומת זאת, מחפש עבודה והוא סבור שלימודי תרגומים יספקו לו אותה אם הוא רק ילמד את המקצוע. כשהוא חולם על תרגום מעברית לאנגלית הוא חולם על עבודה יותר מאשר על רגש ועבורו מדובר בלימודים מקצועיים.

במציאות, תלמידים רבים משלבים בין שני הצדדים הללו: על פי רוב מדובר באהבה למקצוע של אנשים שמקווים לעבוד במשהו שהם אוהבים. האם תרגום מעברית לאנגלית באמת יכול לספק גם את הרגש וגם את הכיס? זאת כבר שאלה אחרת.

איך ומה לומדים?

לימודי תרגום כוללים היכרות עם שפה או מספר שפות שאליה וממנה יש לתרגם. כמו כן נלמדים נושאים הנוגעים לכל שפה – יסודות השפה, השוואה בין שפות ממשפחות שונות או קרובות משפחה, הבנה של הרבדים השונים של הנאמר ושל הנכתב, למידה של מקורות השפה והמרכיבים שלה וכן הלאה.

ניתן לומר שהלימודים משלבים את הפן המקצועי של מלאכת הפקתם של תרגומים – איך מתרגמים, איך עורכים, איך מייצרים מסמך מדויק, איך מעבירים מובנים משפת המקור לשפת היעד ועוד – ואת הפן התיאורטי של עולם התרגום – מהי שפה, מהו תרגום ומה הקשר ביניהם. כך מקבל התלמיד הבנה טובה יותר של עולם השפה וכלים לבצע תרגומים טובים יותר ולהיות מקצועי במלאכת התרגום.

ומה עם עבודה?

כדאי לדעת שבארץ עדיין אין צורך בלימודי תרגום כדי למצוא עבודה בתחום. מי שמעוניין להציע ללקוחות תרגום מעברית לאנגלית של מסמכים, תרגום טכני או כל סוג אחר של תרגום איננו חייב להציג תעודת מתרגם רשמית על קיר המשרד שלו (או האתר האינטרנט שלו.) לימודי תרגום אינם ערובה למציאת עבודה כשם שהם אינם דרישת חובה למציאת עבודה. למעשה, לא מעט מתרגמים עושים עבודה טובה מאוד גם ללא לימודים: יש להם כישרון, ניסיון וידע שאותם הם רכשו במהלך השנים גם מבלי שהם ישבו בכיתה באוניברסיטה – לפחות לא כזו שמיועדת ללימודי תרגום.

עם זאת הלימודים מאפשרים לתלמיד ליצור קשרים עם אנשים שונים בתחום והדבר עשוי לסייע לו ביצירת רשת עסקית מוצלחת וקבלת הזדמנויות שונות בזכות הקשרים שהוא יצר. כמו כן, לימודים אלה מספקים לתלמיד כישורים חשובים שיאפשרו לו להיות מקצועי יותר ולכן גם טוב יותר בעבודה שלו – ניתן לקוות שמי שטוב גם יזכה להצלחה. כמו כן אין לשכוח שידע רחב יותר והבנה טובה של השפה לא רק שמסייעים למתרגם בעבודה אלא גם פותחים בפניו מאגרי ידע שאותם קשה להשיג מחוץ לכותלי האקדמיה.

‫תרגום מסמכים נוטריוני: למה, איך וכמה‬

‫Moshe‬ — Wed, 18 Apr 2012 07:38:38 +0000

תת-תחום של תחום התרגום הוא התרגום הנוטריוני: תרגום מסמכים משפה לשפה שיש לו מעמד רשמי. בשורות הבאות תוכלו למצוא את המידע הבסיסי על תרגום מסמכים נוטריוני: במה מדובר, מי צריך את זה, איך עושים את זה, כמה זה עולה וכן הלאה.

למה ומי צריך תרגומים רשמיים?

למרבה הצער עדיין ישנן מדינות בעולם שהעברית איננה שפתן הרשמית. כאשר עלינו להגיש מסמכים לגורמים שונים במדינות אלה עלינו להגיש אותם בשפה שמובנת לגורמים הרלבנטיים. אין די בכך שאנחנו מגישים תרגום של מסמך יחד עם המסמך עצמו: עלינו גם להביא ראייה שמדובר בתרגום אמיתי של המסמך שבעצם מהווה גרסה מוכרת על ידי הגורם המקבל של המסמך שלנו. כדי שהתרגום יהיה קביל עלינו להביא אותו חתום על ידי נוטריון שמאשר שמדובר בהעתק מדויק של המסמך המקורי. הדבר נכון גם לגבי מסמכים בשפות זרות שאותם אנחנו רוצים להציג בארץ.

סטודנטים שמגישים הוכחות על לימודים קודמים, אנשי עסקים שמציגים חוזים או מידע רשמי, עורך דין שמעביר חוזה לארץ אחרת; אלה רק כמה דוגמאות לאנשים שזקוקים לתרגום מסמכים רשמי.

איך משיגים תרגום נוטריוני רשמי?

כדי להבין את האיך יש להכיר שני מושגים:

ראשית ישנו הנוטריון – עורך דין שמוסמך לאמת, לערוך ולאשר מסמכים רשמיים על פי החוק וגם מוסמך להעיד בחתימת ידו על מקוריות המסמך, האוטנטיות שלו, וכן הלאה.

שנית ישנו האפוסטיל – האישור הרשמי לחוקיותו של מסמך הניתן על ידי הגורם הרלבנטי במדינה וגם האדם המוסמך להעניק את האישור הזה. הנוטריון מגיש מסמך (או שאנחנו מגישים מסמך חתום על ידי נוטריון) לאישורו של האפוסטיל שקובע אם הנוטריון אכן מוסמך להגיש מסמכים והאם המסמך אכן אוטנטי ותקין.

נניח שאנחנו זקוקים לאיזה תרגום מעברית לאנגלית של תעודת הבגרות שלנו כדי להתקבל ללימודים בארצות הברית. אנחנו יכולים לגשת לחברת תרגום ולקבל תרגום מעברית לאנגלית של הממסך ולאחר מכן לגשת אל נוטריון שישווה את המקור ואת התרגום ויאשר בחתימת ידו שהתרגום אכן מדויק. אפשרות אחרת היא לגשת ישירות אל משרד נוטריון שמציע את כל השירות: גם תרגום מעברית לאנגלית וגם אישור שזהו אכן תרגום מדויק ותקין. כעת יש לנו מסמך באנגלית שאותו ניתן להגיש לגורמים הרשמיים שאנחנו בקשר איתם.

כמה זה עולה?

תעריפי העבודה של נוטריון הם קבועים ואחידים אם כי משתנים מדי פעם בהתאם להחלטה של הגורם האחראי במשרד המשפטים. חשוב להבדיל בין העלות של התרגום עצמו – שיכול להיות משתנה בין משרדים שונים – ובין העלות של הפעולות המשפטיות של הנוטריון: השוואת תרגום ומקור (מחיר לפי מילים,) אימות חתימה, אישור של צילומי מסמכים וכן הלאה.

ושתי נקודות שכדאי לזכור

חברת תרגום יכולה לבצע תרגום של מסמך גם אם אין ברשותה את המקור אלא רק צילום או העתק בפקס; נוטריון חייב לקבל את המסמך המקורי.
אם זהו תרגום מעברית לאנגלית הרי שקרוב לוודאי שנוכל למצוא בקלות נוטריון שדובר את השפה. אם מדובר בתרגום אל או משפה נדירה יותר ייתכן ואין נוטריון שדובר את השפה; במקרה שכזה ניתן למצוא חברת תרגום מתאימה שתספק לנוטריון הצהרת מתרגם חתומה שהוא יוכל לאשר אותה ובאמצעותה הוא יאשר את תקינות המסמך והתרגום.

‫איך לחסוך כסף באמצעות תרגומים‬

‫Moshe‬ — Wed, 28 Sep 2011 07:50:58 +0000

בפוסט הקודם הצעתי כמה טיפים לחיסכון בעלות של תרגום מסמכים בפרט ותרגומים בכלל. בפוסט הזה אני רוצה להסתכל על החיסכון הכספי מזווית אחרת: כיצד שימוש נכון בתרגומים יכול לחסוך לנו כסף ואפילו, בהרבה מקרים, לעזור לנו להרוויח. חשוב לזכור, לפני שקוראים את השורות הבאות, שרווח איננו תמיד נמדד בכסף שנכנס מיידית לכיס שלנו. לפעמים הרווח מתבטא בצורה אחרת ובהון מסוג אחר ולפעמים הרווח הכספי מגיע לא מייד אלא לאחר תקופה מסוימת.

ידע שווה כסף

תרגום הוא מוצר. כשאנחנו משלמים עבור תרגום אנחנו מקבלים מוצר: מידע שאנחנו יכולים להשתמש בו. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה מסביר שיש בעולם כמה סוגים של הון: ישנו ההון הפיננסי המוכר לכולם – כסף ונגזרות שלו – וישנם עוד סוגי הון שאליהם אנחנו מודעים מעט פחות. הון שכזה הוא הידע: ככל שיש לנו יותר ידע – יותר מידע – אנחנו "עשירים" יותר, בעלי הון גדול יותר, כיוון שהידע מאפשר לנו לפעול בצורה טובה יותר ונכונה יותר ולהבין את העולם שבו אנחנו חיים ופועלים. כל מי שיש לו עסק חייב לדעת מה קורה בעולם. אם הוא לא שולט בשפות אחרות, או שהשליטה שלו בהן איננה מספקת, תרגומים מאפשרים לו לשאוב מידע ממקומות אחרים ולא להישאר לכוד בשפה שלו מבלי לרכוש את המידע שמגיע ממקומות אחרים. ברוב תחומי העסקים כיום הידע המיוצר בנוגע להם מגיע בשפות אחרות מלבד עברית ולפעמים גם לא באנגלית: שימוש נכון בשירותי חברת תרגומים יכול לספק לאיש העסקים את המידע שלו הוא זקוק ולהגדיל את הון המידע שלו; משם כבר קצרה הדרך לרווחים כספיים.

טעויות עולות ביוקר

תרגום מסמכים מדויק שנעשה בצורה מקצועית יכול לחסוך לנו טעויות שונות שנגרמות מחוסר הבנה. טעויות שכאלה יכולות לעלות ביוקר רב בין אם מדובר בענייני עסקים ושמאות, ענייני חוק ומשפט או ענייני רפואה ובריאות. כאשר אנחנו שוכרים את שירותיו של מתרגם אנחנו שוכרים את המקצועיות שלו שאמורה לחסוך לנו טעויות שאולי היינו עושים עקב חוסר המקצועיות שלנו והידע הלא מספק שיש לנו בשפה שבה נכתבו המסמכים שלהם אנחנו זקוקים. אמת, מי שמדבר וקורא אנגלית אולי יצליח לתרגם פחות או יותר מסמך חשוב שעליו לקרוא. אבל החיסכון הזה עלול לעלות לו ביוקר אם הוא יעשה טעות שנובעת מחוסר ידע מספיק.

למכור את עצמך

אנחנו זקוקים לשירותי תרגום לא רק בשביל לרכוש ידע אלא גם בשביל לשלוח ידע לאנשים אחרים. פרזנטציה עסקית, מאמר אקדמי או קורות חיים; מדובר תמיד במידע שאנחנו שולחים למישהו אחר ומלבד המידע עצמו הוא נושא עימו משהו חשוב נוסף: הרושם שמקבל המידע יקבל עלינו. אם אנחנו רוצים לעשות רושם טוב על הצד השני – רושם שיכול לגרום לרווח או להפסד כספי! – כדאי לנו לשלם למישהו כדי להבטיח שהרושם באמת יהיה מוצלח.

ניסוח לא נכון, טעויות כתיב ותחביר, משלב גבוה מדי או נמוך מדי, שימוש במילים לא מתאימות וכן הלאה; כיוון שהשליטה בשפת היעד איננה מלאה אנחנו בהחלט עלולים לבצע טעויות כאלה שיכולות ליצור אצל מקבל המידע רושם לא נכון עלינו. התשלום לחברת תרגומים אמור להניב רושם טוב יותר עם כל התוצאות הנלוות שלהן ניתן לצפות.

‫איך לחסוך כסף על תרגומים‬

‫Moshe‬ — Mon, 12 Sep 2011 06:58:56 +0000

יהיה מי שיגיד שינה דרך אחת פשוטה כיצד לחסוך כסף על תרגומים: לבחור את החברה הזולה ביותר ולשלם את הסכום הנמוך ביותר עבור העבודה שלה אנחנו זקוקים. אין ספק שהשוואת מחירים לאחר שביקשנו הצעות מחיר הינה צעד חשוב בדרך לחיסכון בהוצאות על תרגומים. עם זאת, לעיתים המחיר הזול גם מסתיר איכות עבודה נמוכה ביחס ישיר למחיר הנמוך. אני רוצה להציע כמה טיפים, מלבד המרדף אחרי המחיר הנמוך ביותר, למי שמבקש להוזיל את העלויות של עבודות התרגום שלהם הוא זקוק.

לדעת מה אתה צריך

הכלל הראשון של החיסכון הוא: אל תוציא כסף על מה שאתה לא צריך. לפני שאנחנו רצים אל חברת תרגומים כדי לבקש ביצוע תרגום מסמכים חשוב לוודא שאנחנו באמת זקוקים בכלל לעבודת התרגום או שהיא מיותרת.

גם בחירת סוג התרגום משפיעה על המחיר: ככל שאנחנו זקוקים לתרגום איכותי ומדויק יותר הרי שהמחיר הנדרש גבוה יותר. לכן כדאי לברר היטב לאיזה תרגום אנחנו זקוקים. לדוגמה: סטודנט שזקוק לתרגום של מאמר לקריאה איננו חייב תרגום אקדמי מלא ומדויק ויוכל אולי להסתפק בתרגום מאמרים שמחירו נמוך יותר.

לדעת כמה אתה צריך

האם בכלל צריך לתרגם את כל המסמך / מאמר / ספר וכן הלאה? תרגום מסמכים מתומחר לפי מילים ואם אין צורך לתרגם כל מילה הרי שעדיף להסתפק בתרגום של החלקים הנחוצים בלבד ולא לבזבז כסף על תרגום מיותר של מילים שלהן אנחנו לא באמת זקוקים. וויתור על תרגום של עמוד יכול להיות מאוד משמעותי.

לדעת מתי אתה צריך

דחייה של הדד-ליין – דהיינו הזמן שבו אתה מבקש שהתרגום יהיה מוכן – יכולה להוזיל את עלותם של תרגומים שכן חברות רבות גובות תשלום גבוה יותר עבודה זריזה יותר. אם אינך צריך את העבודה בדחיפות הרי שמוטב לתת לחברת התרגום יותר זמן ולהוזיל את העלות שלך.

תכנון טוב של העבודה שלך יסייע בצורה משמעותית בסעיף הזה: נסה לתכנן היטב את העבודה שלך כך שלא תהיה בלחץ זמן שגורר, מצידו, צרורך בביצוע עבודות במהירות וממילא עלות תרגום גבוהה יותר. לעיתים אנחנו נלחצים וחושבים שיש לנו פחות זמן ממה שיש לנו באמת; חשוב לשמור על קור רוח ולדעת מה מצב הדברים האמיתי כך שלא נבזבז כסף שלא לצורך.

לדעת עם מי אתה עובד

אם מצאנו חברת תרגומים טובה כדאי להישאר איתה ולנסות לקבל מחיר תמורת כמות. נאמנות יכולה להשתלם ולעיתים ניתן לקבל הצעת מחיר שמבוססת על עבודה לטווח ארוך; הצעת מחיר כזו יכולה להתבטא בהוזלה ניכרת של העלות של התרגום. כמו כן, עבודה עם חברת תרגום קבועה מאפשרת לנו לקבל לעיתים שירותים נוספים במחיר נמוך מתוך היכרות עם העובדים בחברה וכך להרוויח אף מעבר להוזלת העלות של העבודה.

לדעת לקרוא את האותיות הקטנות

הזכרתי שיש חשיבות לקבלת הצעות מחיר ולהשוואת מחירים. כבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה שהחכם עיניו בראשו: הצעות זולות אולי מסתירות באותיות הקטנות של ההצעה הוצאות נלוות ו/או שאינן מתומחרות שייקרו את עלות העבודה.ניתן לחסוך כסף על ידי בחינה מעמיקה של ההצעה כדי למנוע טעויות יקרות.

‫איך זה עובד?‬

‫Moshe‬ — Sun, 12 Jun 2011 08:22:27 +0000

דבר מוליך לדבר: כתבתי על מכונות תרגום כי מכונות מעניינות אותי – מדע בדיוני וכל זה – ואז פתאום נזכרתי שאני לא בטוח שאני מבין איך בכלל תרגומים מתרחשים. חשבתי קצת, ניסיתי להיזכר בדברים שלמדתי פעם באוניברסיטה, חיפשתי פה ושם, קראתי פה ושם והגעתי למסקנה שאני עדיין לא בטוח איך זה עובד. מסקנה: השפה האנושית זה פלא, מסתורין, משהו מדהים.

איך מתרגמים? התשובה הפשוטה – והמתחכמת – היא ששולחים את הטקסט שאותו צריך לתרגם אל חברת תרגומים כלשהי ותמורת תשלום מקבלים בחזרה כמה תרגומים שאנחנו רוצים. אפשרות אחרת – עבור מי שבורך בידיעת יותר משפה אחת – היא לתרגם לבד את הטקסט הנתון ולחסוך כסף, אבל לא זמן. אפשר בהחלט לומר שכמו שאנחנו לא מבינים הרבה דברים בחיים שלנו – איך טלביזיה עובדת באמת ולמה המחשב עושה לנו בעיות פתאום – וזה לא מפריע לנו להשתמש בהם, כך גם אין באמת צורך להבין איך תרגומים נולדים ופשוט לחיות איתם. אין לי בעיה עם הגיש הזאת אבל אותי בכל-זאת מעניין לדעת איך אנחנו מתרגמים משפה אחת לשנייה.

בפשטות מדובר בתהליך שיש לו שני חלקים. שלב ראשון: הבנת המשמעות של הטקסט בשפת המקור. שלב שני: העתקת המשמעות הזו אל שפת היעד. פשוט לא? אם זה היה כל-כך פשוט אז כבר היינו ממציאים מכונה שתעשה את זה בשבילנו. העובדה שאין בנמצא מכונות תרגום טובות ויעילות מוכיחה שזה לא פשוט כמו שזה נראה. אם שפה הייתה עניין פשוט הרי שלא היינו זקוקים בכלל לכל מיני תרגומים: היינו מקשיבים או קוראים טקסט בשפה אחרת ומבינים אותו בלי בעיה. אבל למרבה הפלא אנחנו מבינים רק שפה אחת או כמה שפות.

(איך שלא מסתכלים יש פה פלא: מצד אחד אנחנו לא מבינים הרבה שפות אבל מצד שני אנחנו יכולים ללמוד שפות ואז לתרגם משפה לשפה. איזה חלק של הפלא הזה הוא מופלא יותר?)

אפשר לתהות כמובן למי בכלל אכפת איך תרגומים עובדים. הסיבה שהשאלה בכל-זאת משמעותית וחשובה – ולא רק לאנשים סקרנים שרוצים להבין אילך עובד העולם – היא שכדי להיות מתרגמים טובים, להבין כיצד ניתן לקבל תרגומים טובים ולהכיר את מגבלות התרגום, חשוב להבין כיצד הוא נעשה, על איזה עקרונות הוא פועל ומה המנגנון שמניע את מלאכת התרגום. מובן מאליו שניתן לפנות לחברת תרגומים ולקבל תוצאות גם אם הלקוח לא יודע מה זה סמיוטיקה ולוקליזימים. אבל מי שרוצה להיות מתרגם טוב באמת ומי שרוצה לדעת כיצד לשפוט את התרגומים שהוא מקבל צריך להכיר את התחום כמו שמכונאי מכיר את כלי העבודה שלו מצד אחד ואת כל המרכיבים של המנוע מצד שני.

כדי שהפוסט לא יתארך לו לנצח אני לא אנתח כעת את השפה האנושית ואת יכולת הדיבור האנושית – שני דברים שונים ולא דבר אחד בעל שני פנים, וגם זה דורש הרחבה. העובדה שאנחנו מצליחים להבין שפות זרות ולהעתיק (במובן של תזוזה דהיינו העברה ממקום למקום) משמעות משפה אחת לשפה אחרת היא עובדה קיימת שאנחנו חיים איתה ונהנים ממנה. איך זה עובד באמת? זה כבר עניין אחר.

‫על מכונות תרגום‬

‫Moshe‬ — Tue, 07 Jun 2011 08:22:16 +0000

פוסט על מכונת תרגום יש להתחיל באזהרה: אף פעם אל תתנו למכונה עבודת תרגום כיוון שעוד לא הומצאה המכונה שיכולה לעשות את זה בצורה טובה. יש הרבה דברים שמכונות יכולות לעשות הרבה יותר מבני אדם – למשל קפה – אבל תרגומים לא נכללים בקטגוריה הזו. אם עוד לא ניסיתים להריץ טקסט במכונת תרגום ואז לקרוא את התוצאה הרי שעוד לא נהניתם מאמצעי הבידור מספר אחת שהאינטרנט מספק לנו.

כעת, אחרי שאמרתי את זה, אפשר להמשיך.

כאשר מדברים על מכונות תרגומים חשוב לעשות הבחנה בין שני סוגים של מכונות: מכונות שמתרגמות מילים בודדות ומכונות שמתרגמות טקסטים שלמים. מכונות שמתרגמות מילים בודדות, שמוטב לכנות אותם מילונים אלקטרוניים או משהו דומה, נמצאות בשימוש נרחב גם אצל מתרגמים מקצועיים וגם בקרב חובבים. ישנן כמה תוכנות מעולות שמציעות לנו תרגום והגדרות למילים בודדות ואף לביטויים בשפות שונות והן עושות עבודה לא רעה ואפילו טובה בחלק מהמקרים. הבעיה עם מכונות תרגום מתחילה כאשר מנסים לתרגם בהן טקסט שלם.

באינטרנט ניתן למצוא כל מיני אתרים שמציעים תרגום – ואפילו בחינם! – של טקסטים משפה מקור אחת לשפת יעד אחרת. הבעיה היא שהתוצאה המתקבלת איננה טובה. במקרה הטוב ניתן לקבל תרגום כללי של גרעין המשמעות של הטקסט. במקרים גרועים, ושכיחים יותר, מקבלים טקסט חסר משמעות שיכול לשמש כשעשוע או כיצירה סוריאליסטית. לא מעט אתרים באינטרנט עלו על הטריק והם מציעים לשעשועם של הגולשים את שני הסוגים הללו של טקסטים שתורגמו על-ידי מכונות תרגום. יש בכך שירות לא רע לגולשים משועממים או סקרנים (וזה לא תמיד אותו הדבר) אבל זה לא ממש עוזר למי שזקוק לתרגומים אמיתיים, מדויקים ואיכותיים.

אין זה אומר שלא ניתן להיעזר במכונות תרגום. כפי שכבר ציינתי מקודם, מילונים אלקטרוניים יכולים לעוזר לביצוע תרגומים אם מסתפקים בחיפוש של מילה אחת או ביטוי נפוץ. גם מכונות תרגום יכולות לסייע אך רק בתנאי שהן משולבות עם עבודה של יצור אנושי. ניתן למשל לבצע תרגומים באמצעות המכונה ואז לעבור עליהם ולערוך אותם. עם זאת מדובר בתהליך מסורבל ונדמה שלרוב נוצרת כך יותר עבודה עבור המתרגם.

חוקרים שונים מציעים הסברים שונים לחוסר היכולת של מכונות תרגום לבצע תרגומים איכותיים. תהליך ההבנה של משפט ושל טקסט – בין אם הוא נאמר לנו ובין אם הוא כתוב – מורכב מהבנה לא רק של המילים שבהם נעשה שימוש אלא גם מהבנה וההכרה של ההקשר שבו המילים נאמרות. המשמעות של משפט איננה מתמצה במילים שבו אלא היא מורכבת מהיחס בין המילים, המשמעות התרבותית שלהם, המשמעות שלהן בהקשר מסוים וכן הלאה. מכונות תרגום שפועלות כמו המוח האנושי עדיין לא פותחו; בין השאר גם כי אנחנו בעצמנו עדיין לא מבינים לחלוטין כיצד פועלת השפה האנושית.

ישנן מכונות תרגום שמציעות שירותי סיוע למתרגם ולא מתיימרות להחליף אותו. כך ניתן למצוא תוכנות ששומרות בזיכרון שלהן תרגומים קודמים של הכותב ומציעות לו הצעות תרגום בהתאם לזיכרון הנצבר של התוכנה. נאלץ להסתפק בכך עד היום שבו תומצא מכונת תרגום אמיתית שתגרום למתרגמים רבים לאבד את עבודתם.

‫להיות נחמד, להיות מקצועי‬

‫Moshe‬ — Sat, 21 May 2011 13:16:22 +0000

כשאתם ניגשים לבחור חברת תרגומים ישנם, קרוב לוודאי, כמה וכמה שיקולים שמנחים אתכם בבחירה של החברה שתזכה בכסף שלכם תמורת מתן שירותי תרגום. מעניין לראות כיצד אנשים שונים מעניקים משקל שונה לפרמטרים שונים כאשר הם ניגשים לבחור חברת תרגומים. הבה נבחן, לדוגמא, את המשקל שאנשים שונים נותנים מצד אחד למקצועיות של החברה ומצד שני לאיכות שירות הלקוחות שלה.

אין ספק שלאיכות התרגום צריכה להיות חשיבות עליונה כאשר פונים אל חברת תרגומים: מה הטעם לשלם תמורת תרגום אם הוא איננו מקצועי והיה ניתן לקבל את אותה תוצאה בחינם באמצעות תוכנות תרגום חינמיות ברשת? מובן מאליו גם שאיכותם של תרגומים יכולה להיות ברמות שונות: מהרמה הבסיסית של תרגום נכון אך בעל איכות לא גבוהה ועד תרגומי איכות מבריקים שעומדים מעל כל השאר. השאלה, אם כן, איננה אם אנחנו רוצים תרגומים איכותיים; השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים שהם יהיו איכותיים וכמה אנחנו מוכנים לשלם תמורת האיכות הזו.

התשלום אינו נמדד אך ורק בסכום שאותו אנחנו משלשלים לכיסיה של חברת תרגומים כלשהי. התשלום גם נמדד בכמות הוויתורים שעליכם לעשות לאותה חברה. האם אתם מוכנים לקבל עיכובים בקבלת העבודה שהזמנתם? האם אתם מוכנים לקבל חוסר גמישות מצד החברה המבצעת? האם אתם רוצים שהשירות יכלול גם אדיבות והקשבה לצרכים שלכם? לעיתים קרובות האיכות עשויה להגיע עם מחיר נוסף שכולל יחסי אנוש גרועים, חוסר סבלנות וחוסר גמישות. לעיתים האיכות היא גבוהה אך החברה שמעניקה לכם את השירות איננה רוצה – או איננה יכולה – ללכת לקראתכם בעת הצורך או לעשות מאמץ מיוחד במידה ואתם זקוקים לו.

מצד שני יש גם בעיה עם יחסי אנוש טובים מדי. לעיתים ניתן למצוא חברת תרגומים שעוטפות את חוסר המקצועיות שלהן בעטיפה של חיוכים, נחמדות ויחסי ידידות. חברות תרגומים שיודעות שאינן יכולות להציע תוצאות איכותיות במיוחד מסתירות זאת מתחת למעטה של חיוכים כדי שהלקוח לא יבחין בכך שאיכות העבודה איננה מושלמת. כאשר הוא מגלה שהאיכות איננה טובה הוא עשוי להימנע מעימות: כיצד אפשר להיכנס לעימות עם אנשים כל-כך נחמדים וכל-כך חייכניים? כך מהווה למעשה שירות לקוחות טוב מסווה לאיכות נמוכה של תרגומים ושכרו של הלקוח יוצא בהפסדו.

ככלל, צריך לזכור שיחסי עבודה הם יחסי עבודה: אין צורך שתיווצר ידידות עמוקה בין הלקוח לבין החברה שמספקת לו שירותים. למעשה, במידה מסוימת, מומלץ לשמור על ריחוק מסוים מנותן השירות כדי שיהיה ניתן להתעמת איתו בעת הצורך. מצד שני על חברת תרגומים שמבקשת לתת שירות טוב להקפיד על שירות לקוחות איכותי שמבוסס לא על נחמדות וחיוכים אלא על שירות תקין ויעיל. אם ניתן גם להוסיף חיוך לתוך העסקה אין בכך פגם אך כדאי מאוד שהחיוך לא יבוא על חשבון איכות העבודה ואיכות השירות.

ישנם ברי מזל שהצליחו למצוא חברת תרגומים שמציעה גם איכות תרגום מעולה וגם שירות לקוחות יעיל ואיכותי. אולי זו אפילו חברה מאירת פנים שנעים מאוד לעבוד איתה. אלה מביננו שאינם כה ברי מזל ממשיכים לחפש את השילוב המושלם בין איכות מקצועית ושירות איכותי.

למידע נוסף: יד שניה

‫עתיד בלי תרגום, עתיד בלי מתרגמים‬

‫Moshe‬ — Tue, 17 May 2011 13:16:03 +0000

מדי פעם – אם לא לעיתים קרובות מדי – אני נהנה להשתעשע במחשבה על מה שצופן לנו העתיד. גם תחום התרגום הוא תחום שעשוי לעבור שינויים בעתיד ומעניין לנסות ולנחש כיצד ייראו תרגומים בעתיד, אם הם בכלל יהיו קיימים. עולים לי בראש שני תסריטים שונים בכל הנוגע לעתיד של תחום התרגום. בתסריט אחד אני רואה עולם עתידי שבו אין יותר תרגומים. בתסריט שני אני רואה עולם שבו אין יותר עבודה למתרגמים.

עולם בלי תרגום

האנגלית הופכת להיות שפה נפוצה יותר ויותר. יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מדברים וכותבים באנגלית, גם במדינות שבהן השפה המדוברת איננה אנגלית. לצד התפשטות האנגלית אנחנו עדים לתופעות מקבילות: שפות רבות – וביניהן גם העברית – מושפעות מהאנגלית, שואלות ממנה מילים וביטויים והופכות דומות לה במידה כלשהי, מי יותר ומי פחות. תופעה נוספת היא תופעת ההיעלמות של שפות שונות ברחבי העולם כיוון שאין יותר אנשים שדוברים את השפות הללו. יהיה מי שיגיד – ויש כבר מומחים או עתידנים שטוענים זאת – שבעתיד העולם כולו, האנושות כולה, תדבר רק שפה אחת משותפת ואילו שאר השפות יידחקו הצידה ואולי אפילו ייעלמו מעל פני האדמה. בעתיד שבו כל העולם מדבר את אותה השפה – ואין זה משנה אם מדובר באנגלית או בסינית או באספרנטו – אין יותר צורך ליצור תרגומים כיוון שכל המסמכים וכל התקשורת ואולי גם כל הספרות והתרבות נוצרים מראש בשפה המשותפת. כך נוצר עולם בלי תרגומים – עולם שבו כולם מדברים את אותה השפה ולכן אין להם צורך כלל וכלל בחברות תרגום, טובות ככל שתהיינה.

עולם בלי מתרגמים

יודעים מה דג בבל? עבור מי שלא קרא את סדרת המדע הבדיוני הקלאסית מדריך הטרמפיסט לגלקסיה נספר שמדובר בהמצאה פרי מוחו המבריק של הסופר האגדי דאגלאס אדאמס. מדובר בדג שקיים על פלנטה רחוקה שיכול לתרגם כל שפה שבעולם לשפתו של האיש – או הייצור – שמכניס אותו אל תוך תעלת האוזן שלו. כך מאפשר דג בבל לכל אחד להבין כל שפה מבלי שהוא ייאלץ ללמוד אותה או להיעזר בשירותי תרגום מכל סוג שהוא. ברור לכולנו שייתכן שיום אחד המדע יצליח לפתח מעין דג בבל שכזה: מכשיר מסוג כלשהו שיאפשר לכל אחד לא רק להבין כל שפה שהיא שהוא שומע אלא גם לקרוא כל שפה כתובה ולהבין אותה גם בלי תרגום. במידה ויומצא המכשיר הזה הרי שנחיה בעולם שבו אין תרגומים מהסיבה הפשוטה שהם אינם נחוצים יותר. לחברות תרגום לא תהיה יותר עבודה והרבה מתרגמים יישארו בלי עבודה.

ניתן לצפות שלפחות בשלבים הראשוניים המכשיר הזה יקר במיוחד. לכן תהיה תקופת מעבר ארוכה שבה אנשים שידם אינה משיגה לרכוש את מכשיר התרגום האוניברסאלי ימשיכו להזדקק לכל מיני תרגומים ולכן חברות תרגום לא יפשטו את הרגל תיכף ומיד. כך או כך, בין אם העולם ידבר רק שפה אחת ובין אם יומצא מכשיר התרגום האוניברסאלי, חברות תרגומים צריכות להכין את עצמן לעתיד לא כל-כך רחוק שבו כבר לא נזדקק לשירותים הטובים, אם כי לא תמיד זולים, שהן מספקות לנו בימינו.

‫לא עדיף ללמוד אנגלית?‬

‫Moshe‬ — Sun, 10 Apr 2011 19:43:08 +0000

יש הרבה סיבות להימנע מקריאת תרגומים של ספרות ובכל זאת רובנו מעדיפים לקרוא ספרות מתורגמת ולא לשבור את השיניים של המוח על קריאת היצירה בשפת המקור. לתרגם חוזה משפטי אולי איננה מלאכה פשוטה שכל אחד יכול לבצע אבל מדובר בסופו של דבר בפעולה טכנית שניתן לבצע אותה בהתאם לכללים פשוטים וברורים. הדבר נכון גם לגבי סוגים אחרים של תרגומים: רפואיים, אקדמיים וכן הלאה. תרגומים ספרותיים, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. כדי ליצור תרגום טוב ליצירה ספרותית לא די בהכרת שפת המקור ושפת היעד. יש צורך גם בכישרון ספרותי.

ממסמך משפטי אנחנו לא מצפים שהוא יהי מעניין. ממאמר אקדמי אנחנו לא מצפים שהוא יהיה פיוטי. תרגומים מעשיים שכאלה, למרות שלא מדובר בעניין של מה בכך, אינם דורשים את הנשמה היתרה שיש בתרגום של יצירה ספרותית. אמת, ישנם תרגומים לספרים שונים שאינם דורשים מאמץ רב: מותחנים רדודים ורומנים רומנטיים לא דורשים הרבה כישרון ספרותי מהמתרגם כמו שהם לא דורשים הרבה כשרון מהכותב עצמו. אמת, מתרגמים טובים באמת יעניקו איכות מיוחדת אפילו לחוזה משפטי או לחוות דעת רפואית. אבל על פי רוב הכישרון הספרותי שמור ליצירת תרגומים של יצירות ספרות, בתנאי שהיצירות נכתבו על-ידי כותבים בעלי כשרון ספרותי.

האם לא עדיף לקרוא את היצירות בשפת המקור? על פניו זה נשמע (או נקרא) הגיוני. כך ניתן לקרוא את מה שכתב הסופר בשפתו שלו בלי התיווך – שאיננו חסר השפעה, כידוע לכולנו – של המתרגם, מוכשר ככל שיהיה. תרגומים אף פעם אינם זהים למקור ומשהו אולי אובד בדרך. ישנם אמנם תרגומים לעברית שנחשבים ליצירת מופת (לדוגמא, תרגומו של עמנואל לוטם לספר המדע הבדיוני הקלאסי חולית.) אבל על פי רוב תרגומים יהיו תמיד מעט חסרים יחסית ליצירת המקור.

אלא שקשה לצפות מאיתנו ללמוד את כל השפות שבעולם כדי שנוכל לקרוא כל יצירה ספרותית בשפת המקור. כך יהיה עלינו ללמוד איסלנדית ואסטונית, בנגלית והינדית ועוד עשרות שפות שכיחות יותר ופחות. מרוב לימודי שפות לא יוותר לנו זמן לקריאת ספרים וכך כל העבודה שלנון תרד לטמיון. אולי בכל-זאת עדיף להישאר עם תרגומים ולהוציא את זמננו הפנוי על קריאת תרגומים של ספרות מרחבי העולם במקום להוציא על למידת שפות אקזוטיות.

סיבה נוספת להעדפת תרגומים על פני שפת המקור היא שרובנו קוראים בעברית יותר מהר מאשר בשפות אחרות. מניסיון אישי אני יודע שהמהירות שבה אני קורא באנגלית איטית בצורה משמעותית מהקריאה שלי בעברית – שפה שבה אני קורא מהר מאוד. תרגומים, טובים יותר או פחות, מאפשרים לי לקרוא במהירות שלה אני רגיל ולא לשרך את עיני בין השורות באנגלית.

אולי בסופו של דבר מדובר גם בעצלות. קריאה בשפת האם היא עניין פשוט יותר עבור רובנו ומלאכה שדורשת הרבה פחות מאמץ מקריאה בשפה זרה. אפשר לומר בשבחי העצלות הזו שהיא מספקת עבודה להרבה מתרגמים בארץ. מה היו עושים כל המתרגמים הללו אם כולנו היינו קוראים רק ספרות בשפת המקור? הם היו נאלצים להסתפק בתרגום חוות דעת משפטיות, ספרי הדרכה ומפרטים טכניים של מכוניות, לא עלינו.